החלטה בתיק ת"א 31781-09-11

1.         בפניי בקשת הנתבעת למינוי מומחה רפואי בתחום הנפרולוגיה, לשם קביעת תוחלת חייו      של התובע החולה במחלת כליות, בה לקה, ללא קשר לתאונה.

2.         לטענת הנתבעת, התובע סובל ממחלת כליות פוליציסטית אוטוזומלית אשר יש בה כדי להשפיע על תוחלת חייו ומכאן אף על גובה הפיצוי שייפסק לתובע בגין התאונה.

הנתבעת צירפה לבקשה אישור סעיפי ליקוי של מפקדת קצין רפואי ראשי, ענף מיון רפואי    בצה"ל.

3.         התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, מחלת הכליות לא פגעה בכושר השתכרותו ותפקודו עד        התאונה. עוד טען, כי הנתבעת לא הפנתה לתיעוד רפואי לפיו הוא זקוק לטיפול רפואי קבוע          כלשהו המגביל ופוגע בתפקודו וכן לספרות מקצועית התומכת בטענתה כי יש במחלה כדי          להשפיע על תוחלת חייו.

4.         לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.

5.         בהתאם לסעיף 3 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז - 1986 (להלן:    "תקנות המומחים"), רשאי נתבע להגיש בקשה למינוי מומחה מטעם בית משפט.

מעיון בפסיקה ובספרות בעניין זה, עולה כי האפשרות למינוי מומחה מטעם בית משפט        הוכרה גם בנוגע לקביעת תוחלת חייו של התובע, וזאת אף בגין בעיה בריאותית שאינה        קשורה לתאונה [ראו רע"א 8796/99 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' בן יאיר,            פ"ד נד (2) 460,463 (21.5.2000) (להלן: "עניין הפניקס")], וכי הגישה הרווחת בפסיקה הינה             לאשר מינוי מומחה למטרה זו, בעיקר על רקע העובדה כי אפשרות להגיש חוות דעת           מומחה לעניין קיצור תוחלת חיים מטעם הנתבעת חסומה (ראו לעניין זה א' ריבלין תאונת         הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה חדשה ומעודכנת עמ' 591).

6.         מכאן, שיש לבחון בקשה זו לגופה.

7.         בעניין הפניקס הוחלו העקרונות שנקבעו בפסיקה בנוגע לבקשה למינוי מומחה לפי בקשת    התובע, גם על בקשה דומה מטעם הנתבע, היינו, קיומה של ראשית ראיה על יסוד החומר        הרפואי, ומכאן, שיש לבחון גם בענייננו, קיומה של ראשית ראיה למינוי המבוקש.

8.         עיון בנספחים שצורפו לתביעה מעלה כי התובע סובל ממחלת כליות, ואף בתגובתו לבקשה   הוא אינו מכחיש למעשה קיומה של ראשית ראיה, ברם, לטענתו הנתבעת לא הפנתה לתיעוד             רפואי לפיו הינו זקוק לטיפול רפואי קבוע כלשהו.

9.         מהחומר הרפואי שצורף לכתב-התביעה ולבקשה, עולה כי התובע חולה במחלת כליות משנת 2004 וכי ביום 12.1.2010 ביקר אצל הנפרולוגית, ד"ר הלנה ביץ, אשר ציינה, בין      היתר, כי בגיל 16 אובחנו לתובע ציסטות בכליות וכי התובע היה במעקב בבית-החולים "שניידר".  ד"ר ביץ המליצה, בין היתר, על ביצוע בדיקות דם ושתן וביקורת. נתונים אלה, אשר לא הוכחשו על-ידי התובע, מעידים כי התובע לוקה במחלת כליות מזה כעשור, נתון אשר מבסס את דרישת "הרצף הטיפולי" בהקשר לבקשה למינוי מומחה רפואי.

10.        מכלל האמור לעיל, נראה כי קיימת ראשית ראיה וכן רצף טיפולי ברמה הנדרשת לשם מינוי            מומחה רפואי בתחום הנפרולוגיה.

11.        לאור האמור, אני סבורה כי על מנת לברר את השאלה בדבר קיצור תוחלת חייו של התובע בגין מחלת הכליות, יש מקום למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

12.        לפיכך, הריני להורות על מינויו של פרופ' אליעזר הולצמן מהמרכז הרפואי "שיבא", תל-השומר, כמומחה רפואי מטעם בית משפט בתחום הנפרולוגיה.

המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו מאת באי כוח בעלי הדין, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים באשר למצבו הרפואי, ללא קשר לתאונה נשוא התביעה, ובמיוחד יקבע האם מצבו הרפואי כתוצאה ממחלת הכליות, עלול לקצר את תוחלת חייו.

13.        הצדדים ימציאו למומחה הרפואי את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידיהם           והנוגעים לתובע בתוך 30 יום מהיום.

העתק כל פנייה אל המומחה יועבר במישרין לצד שכנגד.

בשלב זה תישא הנתבעת בשכר טרחת המומחה.

14.        המומחה מתבקש ליתן חוות דעתו תוך 60 יום מהיום, ורק לאחר ששכר טרחתו ישולם        כאמור.